חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בפ"מ 2049-12-12

: | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית המשפט לתעבורה באר שבע
2049-12-12
17.12.2012
בפני :
אלון אופיר

- נגד -
:
אלירן אהרון
 :
מדינת ישראל
החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה ביום 6.12.12  לאחר שיוחסה לו נהיגה במהירות של 147 קמ"ש במקום מהירות של 90 קמ"ש המותרת במקום.

ב"כ המבקש טען כי איכות הראיות שבידי המדינה אינה מצדיקה את המשך הפסילה המנהלית על רקע היות המבקש נעדר כל עבר תעבורתי.

ב"כ המדינה טענה כי יש ראיות לכאורה נגד המבקש וכי רף המהירות המיוחס מקים כלפיו מסוכנות גם בהיעדר כל עבר תעבורתי.


חומר הראיות ועברו התעבורתי של המבקש הוגש לעיוני.

דיון -

עת נדרש בית המשפט לתת החלטה בבקשה מסוג זה, נמצאת שאלת מסוכנות המבקש בלב מערך השיקולים אותם ישקול בית המשפט.

כשלב ראשון יבחנו הראיות שבתיק לצורך הבדיקה - האם קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש ביחס לעבירה המיוחסת לו.

במידה ויתברר כי קיימות ראיות לכאורה, תבחן שאלת המסוכנות לאור חומרת העבירה המיוחסת, נסיבות ביצועה (לכאורה), ותק נהיגת המבקש, עברו התעבורתי ולעיתים נדירות ישקלו גם נסיבות אישיות מיוחדות של המבקש.

בשפ 96 / 5928 אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 96 (1) 263], עמוד 2                נקבע ע"י בית המשפט העליון:


   "תקופת הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות   מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכליות העומד בבסיס. במקרה דנן, אין בכוח הפגיעה שנפגעת נוחיותו של העורר - המרבה לנוע במסגרת עבודתו כנותן שירות למחשבים - כדי להוות   נסיבות  מיוחדת במשמעות האמורה"

בית המשפט אינו אמור בשלב זה של ההליכים להיכנס ולבדוק את איכות הראיות עצמן.
די אם יתרשם כי קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת כדי שיעבור לבחינת שאלת המסוכנות לצורך ההכרעה בבקשה.

יחד עם זאת, בספרו על סדר הדין בפלילים, חלק ראשון בעמוד 225 כותב השופט קדמי -
" קיומו של חשש בדבר מהימנותו ואמינותו של חומר הראיות אין בו כדי לפגום במידת ההוכחה     לכאורה אלא אם קיימות סתירות או פרכות הגלויות על פניהן, או אם קיימים בהצגת הדברים     ובהגיונם ליקויים בסיסיים שיש בהם כדי להפחית באופן מהותי ממשקלן הלכאורי של   הראיות"
וראה לעניין השפעת משקלן המכרסם של ראיות פגומות את ההלכה בעניין בש"פ 8087/95 זאדה נגד מד"י, מ(2)133 .

ואילו בפרשת דגו נקבעו כללים אם וכאשר נמצא כירסום באיכות הראיות:

           ע"ח 09-04-1753  מחוזי (מרכז)  דגו יוסף נגד מדינת ישראל , (פורסם במאגר נבו)

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>